:Share
טרום סוכרת (Prediabetes) הוא מצב שבו רמות הסוכר בדם גבוהות מהנורמה, אבל עדיין בטווח של סוכרת.
לרוב זה קורה בגלל ירידה ברגישות לאינסולין (אינסולין הוא ההורמון שמכניס סוכר מהדם לתאים). כשהתאים פחות "מקשיבים", הלבלב מייצר יותר אינסולין כדי לפצות. עם הזמן, אצל חלק מהאנשים המנגנון הזה מתעייף והסוכר עולה עוד – ואז מגיעים לאבחנה של סוכרת סוג 2.
הדבר הכי חשוב להבין:
טרום סוכרת היא לא גזר דין. זה מצב דינמי, וברוב המקרים אפשר לשפר אותו משמעותית בעזרת שינויי אורח חיים.
רוב האנשים עם טרום סוכרת לא מרגישים תסמינים מיוחדים – ולכן האבחון מתבסס על בדיקות דם. הקריטריונים המקובלים:
מדד שמייצג ממוצע סוכר של כ-2-3 חודשים:
בקליניקה אני רואה לא מעט אנשים שיש להם "רק" A1c קצת גבוה או רק סוכר בצום גבולי – ועדיין זה מספיק כדי שנתייחס לזה ברצינות. לפעמים גם יש פערים בין המדדים, ואז שווה להתייעץ עם רופא לגבי המשמעות האישית והאם צריך בדיקות נוספות.
טרום סוכרת נוטה להופיע כשיש שילוב של גנטיקה והרגלים, אבל גם במצבים הורמונליים ומטבוליים:
אגב, גופים קליניים ממליצים על בדיקות סקר לאוכלוסיות בסיכון. לדוגמה, ה-USPSTF (ארגון רפואה אמריקאי) ממליץ על בדיקות סקר לגילאי 35-70 עם עודף משקל או השמנה. גם אצלי כל מטופל שמתחיל תהליך של ליווי תזונתי, אני מבקשת להגיע עם בדיקות דם עדכניות בשביל לבחון את המדדים ולהציע טיפול תזונתי תואם.
תזונה מותאמת לטרום סוכרת מטפלת בבעיה מהשורש: עומס סוכר, עומס אינסולין ורגישות לאינסולין.
מחקר שנעשה בתחום המניעה לסוכרת הראה שהתערבות אינטנסיבית באורח החיים (תזונה, ירידה במשקל ופעילות גופנית) הפחיתה את הסיכון להתפתחות סוכרת ב-58% בהשוואה לפלצבו.
בפועל, זה לא אומר "לחיות על חסה". זה אומר לבנות תזונה מותאמת שמאפשרת:
הגוף שלנו צריך פחמימות, אבל ההבדל בין פרוסת לחם לבן לעדשים הוא עצום בהשפעה על סוכר.
מחקרים מוכיחים שצריכת דגנים מלאים קשורה באופן עקבי לסיכון נמוך יותר לסוכרת סוג 2.
סיבים מאטים ספיגה, משפרים תחושת שובע ותומכים במיקרוביום (חיידקים טובים).
הממצאים לאורך שנים מצביעים על קשר הפוך בין צריכת סיבים (במיוחד סיבי דגנים) לבין סיכון לסוכרת סוג 2.
כלל אצבע פרקטי: בכל יום לשלב לפחות 1-2 מנות קטניות, ירקות בשפע, פרי-שניים, ודגן מלא אחד-שניים (לפי הצורך האישי והפעילות).
חלבון תורם לשובע, ממתן את תגובת הסוכר ומקטין נשנושים.
דוגמאות: ביצים, יוגורט טבעי/סקיר, דגים, עוף, טופו, קטניות.
שלבו שמנים איכותיים במידה: שמן זית, טחינה, אבוקדו, אגוזים. לא בכמויות גדולות מדי, אבל זה כן עוזר לארוחה להיות מספקת ומאוזנת.
תזונה ים תיכונית, למשל, הוכחה כמפחיתה סיכוי לסוכרת באוכלוסיות בסיכון.
כנראה שזה לא יפתיע אותכם, אבל באין ספור מחקרים נמצא קשר בין צריכת משקאות ממותקים לבין סיכון גבוה יותר לסוכרת סוג 2.
אני אוהבת להחליף בהדרגה: מים קרים עם לימון/נענע, סודה, מיץ פטל ביתי ובריא (מתכון שלי).
מחקרים רבים מצאו קשר בין צריכת בשר, במיוחד בשר מעובד ובשר אדום, לבין סיכון מוגבר לסוכרת סוג 2.
זה לא אומר "אסור סטייק". זה אומר לשים אותו במקום הנכון בתפריט, ולתת יותר מקום לדגים, קטניות וחלבונים מהצומח.
אני עובדת הרבה עם "שיטת הצלחת":
וזה עובד, כי זה מייצר איזון בלי לספור כל ביס.
אצל חלק מהאנשים עוזר להתחיל את הארוחה בירקות וחלבון, ורק אחר כך לעבור לפחמימה. זה פשוט מוריד את קצב הספיגה.
10-15 דקות הליכה אחרי ארוחה יכולות להיות זהב. זה לא חייב להיות אימון, זה "ניקוי שולחן" עם הגוף.
טרום סוכרת היא נורת אזהרה – אבל גם קריאה עדינה לשינוי אפשרי.
לא מתוך פחד, אלא מתוך הקשבה לגוף.
אם את מרגישה שהמידע מבלבל, שיש הצפה או חוסר ביטחון מה נכון עבורך –
ליווי תזונתי אישי עושה כאן הבדל אמיתי.
אם תרצי, אני מזמינה אותך לשיחה נעימה, בלי מחויבות, ולבדוק איך אפשר לבנות תהליך שפוי, מותאם ושמחזיק לאורך זמן 🤍
לא. ברוב המקרים זה לא מחזיק לאורך זמן ועלול להוביל לבולמוסים. מה שחשוב הוא סוג הפחמימה, הכמות והאיזון עם חלבון, שומן וסיבים.
אצל רבים כן, במיוחד כשפועלים מוקדם ובעקביות. הנתונים מתוכנית ה-DPP תומכים בכך שהתערבות באורח חיים מפחיתה משמעותית סיכון להתקדמות לסוכרת.
אין "דיאטה אחת נכונה". התבנית שמנצחת היא זו שאת מצליחה להתמיד בה. לתזונה ים תיכונית יש בסיס ראיות טוב למניעה באוכלוסיות בסיכון.
בהחלט מותר ואף מומלץ לשלב פירות במידה. לרוב עדיף 1-2 פירות ביום, עדיפות לפירות בעלי מדד גליקמי נמוך (תפוחים, אגסים, פירות הדר) וכחלק מארוחה או עם חלבון/שומן קטן, ולא כמיץ.
זה אישי ותלוי ברופא ובמדדים, אבל לפי המלצות סקר מסוימות, מרווח של סביב 3 שנים באנשים עם תוצאה תקינה הוצע כגישה סבירה, ובטרום סוכרת לרוב עוקבים בתדירות גבוהה יותר בהתאם לשיקול קליני.
כן. סטרס מעלה הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, שיכולים לגרום לשחרור גלוקוז מהכבד ולגרום לעלייה בסוכר, במיוחד בסטרס כרוני.
אין “אוכל שמוריד סוכר” כמו תרופה, אבל יש מזונות שממתנים את העלייה אחרי ארוחה: ירקות וסיבים, חלבון בכל ארוחה, ושומנים טובים במידה (שמן זית, טחינה, אגוזים).
סוכר בצום: 100-125 טרום סוכרת, 126+ סוכרת
HbA1c: 5.7%-6.4% טרום סוכרת, 6.5%+ סוכרת
לרוב אין תסמינים. לפעמים יש עייפות אחרי אוכל, רעב/חשק למתוק וקושי בירידה במשקל. לעיתים גם כהות עור בצוואר/בתי שחי (סימן לעמידות לאינסולין).
גל רובינשטיין, דיאטנית קלינית מוסמכת משרד הבריאות ומייסדת "The Healthy Club". יוצרת תוכן באינסטגרם ומתחזקת קהילה של מעל 25,000 עוקבים. עוזרת לאנשים לשנות את הגישה שלהם לאוכל ולחיות חיים בריאים ומאוזנים.
:Share
הירשמו לקהילה שלי "תזונה שפויה" ותקבלו מתכונים שווים, סודות תזונה בלעדיים וטיפים שבאמת עובדים
מטופלים מספרים
הירשמו לניוזלטר שלי וקבלו טיפים, מתכונים והטבות שוות לתוכניות שלי
כל הזכויות שמורות © 2026 healthy by gal
*התוכן והמידע באתר אינם מהווים/מחליפים ייעוץ רפואי
כלים פרקטיים לחיטוב ושמירה על תוצאות
תפריט חיטוב יומי לדוגמא
לקבלת המדריך הכניסו את השם והמייל שלכם והמדריך בדרך אליכם 👇
בעת מילוי טופס הרישום אני מאשר.ת קבלת דוא"ל והודעות.
אני אף פעם לא שולחת ספאם, רק טיפים, מתכונים ותוכן איכותי.
אנו משתמשים בקובצי קוקיז כדי להתאים אישית תוכן, מודעות ולנתח את התנועה שלנו. אנו גם משתפים מידע על השימוש שלך באתר שלנו עם שותפי הפרסום והאנליטיקה שלנו, אשר עשויים לשלב אותו עם מידע אחר שסיפקת להם או שהם אספו מהשימוש שלך בשירותים שלהם. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות של האתר.
