בשנים האחרונות אני שומעת את השאלה הזו מהמון מטופלות ומטופלים בקליניקה: “גל, מה את חושבת על זריקות הרזיה? זה מומלץ?” ואני מבינה לגמרי למה. מצד אחד, יש פה טיפול רפואי שעבור חלק מהאנשים יכול להיות משמעותי מאוד. מצד שני, סביב זריקות הרזיה יש המון רעש, הבטחות, לחץ חברתי, ולעיתים גם שימוש לא מספיק מפוקח.
אז התשובה הכנה שלי היא: לפעמים כן, אבל לא לכולן, לא לבד, ולא כתחליף לתהליך תזונתי ובריאותי אמיתי. זריקות הרזיה יכולות להיות כלי יעיל עבור אנשים עם השמנה או עודף משקל עם סיבוכים מטבוליים, אך הן צריכות להינתן במרשם, במעקב רפואי, ובשילוב תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה, עבודה על הרגלים וליווי מקצועי. ה-FDA, לדוגמה, מאשר תרופות כמו טירזפטייד לניהול משקל כרוני רק לצד תזונה מופחתת קלוריות ופעילות גופנית, ולא כפתרון עצמאי.
מהן בעצם זריקות הרזיה?
כשאומרים היום “זריקות הרזיה”, בדרך כלל מתכוונים לתרופות ממשפחת GLP-1 או תרופות דומות שפועלות על כמה מסלולים הורמונליים הקשורים לרעב, שובע, סוכר בדם והתרוקנות הקיבה. בין השמות המוכרים בעולם נמצאות סמגלוטייד, לירגלוטייד וטירזפטייד. ארגון הבריאות העולמי פרסם הנחיות לגבי שימוש בתרופות GLP-1 לטיפול בהשמנה במבוגרים, ומתייחס בעיקר ללירגלוטייד, סמגלוטייד וטירזפטייד.
במילים פשוטות: התרופות האלה יכולות לעזור לחלק מהאנשים להרגיש שובע מוקדם יותר, להפחית רעב, להפחית אכילה אימפולסיבית, ולשפר מדדים מטבוליים מסוימים. אבל חשוב לי להגיד את זה בצורה ברורה: הן לא “שורפות שומן” באופן קסום, והן לא פותרות לבד את מערכת היחסים שלנו עם אוכל.
האם זריקות הרזיה באמת עובדות?
כן, אצל הרבה אנשים הן עובדות. במחקרים קליניים נצפתה ירידה משמעותית במשקל עם תרופות כמו סמגלוטייד וטירזפטייד, כאשר טירזפטייד הראה במחקרים מסוימים ירידה גדולה יותר במשקל בהשוואה לסמגלוטייד. במחקר שפורסם ב-2025, משתתפים שקיבלו טירזפטייד היו בעלי סיכוי גבוה יותר להגיע לירידות של 10%, 15%, 20% ואף 25% ממשקל הגוף לעומת סמגלוטייד. תופעות הלוואי השכיחות בשתי הקבוצות היו בעיקר במערכת העיכול, לרוב קלות עד בינוניות ובמיוחד בזמן העלאת מינון.
גם סקירות רחבות יותר מצביעות על יעילות משמעותית: לירגלוטייד מובילה בממוצע לירידה מתונה יותר, סמגלוטייד לירידה גדולה יותר, וטירזפטייד במקרים רבים לירידה הגבוהה ביותר מבין התרופות המאושרות כיום. עם זאת, באותן סקירות גם מודגשות תופעות לוואי כמו בחילות, שלשולים, עצירות והקאות, לצד תופעות נדירות יותר כמו בעיות בכיס המרה ודלקת לבלב.
אז האם זריקות הרזיה מומלצות?
בעיניי, השאלה המדויקת יותר היא: למי הן מומלצות, באיזה מצב, ובאיזה ליווי?
זריקות הרזיה עשויות להיות רלוונטיות כאשר יש השמנה או עודף משקל שמלווה בגורמי סיכון כמו סוכרת סוג 2, טרום סוכרת, יתר לחץ דם, כבד שומני, דום נשימה בשינה, שומנים גבוהים בדם או סיכון לבבי מוגבר. הן פחות מתאימות למי שרוצה לרדת “רק כמה קילו” מסיבה אסתטית, ולחלוטין לא אמורות להילקח בלי אבחון ומעקב רפואי.
גם רשויות בריאות מדגישות שהשימוש בתרופות GLP-1 צריך להיות עבור מצבים רפואיים מוגדרים ולא למטרות קוסמטיות בלבד. הסוכנות הבריטית לתרופות, למשל, מציינת שהתרופות מיועדות למצבים רפואיים ספציפיים, ושאין להשתמש בהן מחוץ להתוויה המאושרת לצורך ירידה אסתטית במשקל בלבד.
מה היתרונות האפשריים של זריקות הרזיה?
היתרון המרכזי הוא כמובן ירידה במשקל, אבל בעבודה שלי אני מסתכלת על עוד דברים: מדדי סוכר, שומנים בדם, לחץ דם, כבד שומני, תחושת רעב, דפוסי אכילה ואיכות חיים. אצל חלק מהמטופלות, במיוחד כאלה שנאבקות שנים ברעב מוגבר ובעליות וירידות במשקל, התרופה יכולה לתת “שקט” שמאפשר סוף סוף לבנות הרגלים בצורה רגועה יותר.
באנשים עם סוכרת סוג 2, חלק מתרופות GLP-1 גם קשורות לשיפור באיזון הסוכר ולהפחתת סיכון לסיבוכים לבביים וכלייתיים, תלוי בתרופה, במצב הרפואי וברקע האישי. ארגון הבריאות העולמי מציין שתרופות GLP-1 יכולות לסייע בירידה במשקל, בהורדת סוכר, ובהפחתת סיכונים לבביים וכלייתיים אצל אנשים עם סוכרת סוג 2.
ומה החסרונות והסיכונים?
כאן חשוב להיות מאוד כנות. זריקות הרזיה הן טיפול רפואי, לא טרנד בריאות.
תופעות הלוואי השכיחות הן בחילות, עצירות, שלשולים, הקאות, ירידה בתיאבון ולעיתים תחושת כבדות או אי נוחות בבטן. במקרים נדירים יותר ייתכנו סיבוכים כמו בעיות בכיס המרה או דלקת לבלב, ולכן חשוב להיות במעקב רפואי ולא להתעלם מכאבים חריגים או תסמינים מדאיגים.
בנוסף, יש נקודה שאני רואה כקריטית: כשאוכלים הרבה פחות, קל מאוד לא לאכול מספיק חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים. לפעמים המשקל יורד, אבל יחד איתו יורדים גם מסת שריר, אנרגיה, מצב רוח ואיכות התזונה. זו בדיוק הסיבה שליווי תזונתי בזמן טיפול בזריקות הרזיה הוא לא “בונוס”, אלא בעיניי חלק משמעותי מהטיפול.
זריקות הרזיה בלי תזונה – למה זה בעייתי?
הרבה נשים חושבות: “אם אני כבר לא רעבה, אז הכול יסתדר לבד.” אבל בפועל, דווקא כשאין הרבה תיאבון, צריך להיות יותר מדויקות.
בזמן ירידה במשקל חשוב לשמור על צריכת חלבון מספקת, לשלב ירקות ופירות, להכניס פחמימות איכותיות בכמות שמתאימה לך, לשים לב לשתייה, ולשמר פעילות כוח כדי לצמצם איבוד שריר. ירידה במשקל על חשבון מסת שריר יכולה לפגוע בחילוף החומרים, בכוח, בתפקוד ובתחושת החיוניות.
בקליניקה אני רואה שההבדל בין “לקחת זריקה” לבין “לעבור תהליך” הוא עצום. מי שמשלבת ליווי תזונתי, למידה של הרגלים, תכנון ארוחות, התמודדות עם אכילה רגשית ושימור מסת שריר – בדרך כלל מגיעה לתהליך יציב ובריא יותר שגם שומר על המשקל לאורך זמן.
מה לאכול בזמן זריקות הרזיה?
זו אחת השאלות הכי חשובות. המטרה היא לא “לאכול כמה שפחות”, אלא לאכול מספיק חכם.
עקרונות בסיסיים לתזונה בזמן זריקות הרזיה
- לשלב חלבון בכל ארוחה: ביצים, דגים, עוף, טופו, קטניות, יוגורט עשיר בחלבון או גבינות.
- להוסיף ירקות, אבל לא להעמיס בבת אחת אם יש בחילות או נפיחות.
- לבחור פחמימות איכותיות: שיבולת שועל, אורז, קינואה, תפוח אדמה, לחם מלא או קטניות.
- לשלב שומן מיטיב בכמות מתונה: טחינה, אבוקדו, שמן זית, אגוזים.
- לא לדלג על שתייה, במיוחד אם יש עצירות.
- להיזהר מארוחות שומניות מאוד או גדולות מאוד, כי הן עלולות להחמיר בחילות וכבדות.
מי זריקות הרזיה פחות מתאימות?
זריקות הרזיה לא מתאימות לכל אחת. יש מצבים שבהם צריך זהירות מיוחדת, ולעיתים הימנעות, בהתאם להיסטוריה הרפואית, תרופות קבועות, היריון, הנקה, מחלות רקע, היסטוריה של דלקת לבלב, מחלות במערכת העיכול, הפרעות אכילה או סיכון להן.
נקודה רגישה במיוחד היא הפרעות אכילה. כאשר יש היסטוריה של אנורקסיה, בולימיה, התקפי אכילה, אכילה כפייתית או דפוסי הגבלה קיצוניים, חשוב מאוד לערב רופא/ה ואיש/אשת טיפול מתאימים. בשנים האחרונות גוברת הדאגה המקצועית משימוש לא נכון בתרופות GLP-1 בקרב אנשים עם הפרעות אכילה או נטייה להן, משום שהפחתת התיאבון יכולה להחמיר דפוסים מסוכנים אצל חלק מהאנשים.
איך יודעים אם זה נכון בשבילך?
אני אוהבת להסתכל על זה דרך כמה שאלות:
- האם יש השמנה או עודף משקל עם סיכון בריאותי, ולא רק רצון אסתטי?
- האם ניסית תהליך תזונתי עקבי ומותאם, ולא דיאטת כאסח?
- האם יש מוכנות למעקב רפואי ולבדיקות?
- האם יש תוכנית לשימור מסת שריר ולתזונה מספקת?
- האם יש מערכת יחסים מורכבת עם אוכל שדורשת ליווי רגשי או תזונתי?
- האם ברור לך שזה כלי לטווח זמן מסוים, ולא פתרון קסם?
אם התשובה היא כן לחלק מהשאלות האלה, שווה להתייעץ עם רופא/ה שמכיר/ה את התחום, ובמקביל לבנות מעטפת תזונתית אמיתית.
הטעות הכי נפוצה שאני רואה
הטעות הכי נפוצה היא להתחיל זריקה לפני שיש תוכנית. בלי להבין מה לאכול, איך לשמור על חלבון, מה לעשות כשאין תיאבון, איך למנוע עצירות, איך להתנהל במסעדות, ואיך להמשיך גם אם מפסיקים.
בעיניי, זה כמו לקבל אופניים בלי ללמוד לרכוב. אולי תתקדמי מהר בהתחלה, אבל בלי יציבות, הכיוון עלול להתפספס.
אז מה השורה התחתונה?
זריקות הרזיה יכולות להיות מומלצות לאנשים מסוימים, במצבים רפואיים מסוימים, ותחת מעקב רפואי. הן יכולות לעזור מאוד בירידה במשקל ובשיפור מדדים מטבוליים, אבל הן לא מתאימות לכל אחת, לא מיועדות לשימוש קוסמטי בלבד, ולא מחליפות תזונה מאוזנת, פעילות גופנית וליווי מקצועי.
הגישה שלי היא לא להיות “בעד” או “נגד” זריקות הרזיה. אני בעד שימוש אחראי, מותאם אישית, רפואי, ובעיקר כזה שלא מנתק אותנו מהגוף – אלא עוזר לנו לחזור להקשיב לו.





























